מובייל

מה הקשר בין איכות השינה בלילה לבין מה שעושים ביום?

הסבר חיוני שמתאר את ההקשר ההורמונלי בין הורמוני היום להורמוני הלילה. הבנה זו משפרת את אסטרטגיות ההתמודדות עם נדודי שינה ושפרת את איכות השינה

יש לכם רגע כזה, שאתם שוכבים במיטה, בוהים בתקרה, וחושבים על כל הדברים שעשיתם (או לא עשיתם) היום? מסתבר שיש קשר הדוק בין מה שאנחנו עושים ביום לבין איך אנחנו ישנים בלילה. בין מה וכמה אנחנו עושים לבין מה וכמה אנחנו ישנים. איכות השינה נקבעת על פי כמות המלטונין המופרש. בואו נצלול ונעמיק היום בעולם המופלא של ההורמונים וההקשרים שלהם לשינה טובה.

סרוטונין ומלטונין: צמד חמד הורמונלי

שניה לפני שנבין את מערכת היחסים היפה שלהם – רצוי להבין מי הם בדיוק:

  • סרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר המופרש במוח במהלך היום. הוא ידוע כ”הורמון האושר” בשל תפקידו בוויסות מצב הרוח, תחושת רווחה, ותפקודים קוגניטיביים.
  • מלטונין, לעומת זאת, הוא הורמון המופרש בלילה, גורם לנו לחוש מנומנמים והוא המפקד האחראי על עומק השינה (שלב השינה העמוקה, כשהמוח בגלי דלתא).

ומה קורה ביניהם?

מה שמעניין הוא שסרוטונין משמש כאחד המרכיבים ליצירת מלטונין. כלומר, ככל שנפריש יותר סרוטונין במהלך היום, כך יהיה לגופנו יותר חומר גלם ליצירת מלטונין בלילה. פעילויות כמו חשיפה לאור שמש, פעילות גופנית, ואינטראקציות חברתיות חיוביות מגבירות את הפרשת הסרוטונין, ובכך מסייעות ליצירת בסיס טוב לשינה איכותית בלילה.תארו לעצמכם את הסרוטונין כמנהל המשמרת היומית של הגוף, והמלטונין כשומר הלילה. הם עובדים יחד כמו צוות מושלם!

**טיפ מעשי:** רוצים להגביר את הסרוטונין? צאו לטיול קצר בשמש! זה כמו לתת לגוף שלכם “לייק” ענק. אפילו 15 דקות של הליכה בחוץ יכולות לעשות פלאים. קליטה ישירה של קרני השמש ללא מתווכים (מסנני קרינה, משקפי שמש, כובע) היא אפקטיבית להפליא בייצור סרוטונין. ואם אתם במשרד? קחו את הלפטופ לגינה הקרובה לשעה. זה win-win: גם עבודה, גם שמש, וגם הכנה לשינה טובה!

קורטיזול: הדוד המעצבן שלא יודע מתי ללכת הביתה

קורטיזול, הידוע גם כ”הורמון הלחץ”, ממלא תפקיד חשוב בתגובת הגוף שלנו למתח. בעוד שהפרשת קורטיזול היא תגובה טבעית ולעתים הכרחית למצבי לחץ, הפרשה מתמשכת או מוגזמת שלו יכולה להשפיע לרעה על איכות השינה. קורטיזול עלול להיות כמו האורח ההוא שמגיע למסיבה ולא מבין שהיא נגמרה. הוא נשאר, מדבר בקול רם, ולא נותן לאף אחד לישון.

הפרשה מוגברת של קורטיזול מעכבת את ייצור המלטונין, ובכך מקשה על הירדמות ועל שינה עמוקה. אם הקורטיזול אינו מפורק במהלך היום, השפעותיו עלולות להימשך גם בלילה. לכן חשוב ללמוד טכניקות להפחתת מתח ולהשתמש בהן לפיזור קורטיזול במהלך היום. פעילויות כמו מדיטציה, נשימות עמוקות, או פעילות גופנית עצימה (במקרה של חרדות) או מתונה יכולות לסייע בהורדת רמות הקורטיזול ובהכנת הגוף לשינה טובה יותר.

טיפ מעשי: למדו לשחרר את הקורטיזול במהלך היום. נסו תרגיל “שחרור קורטיזול ב-5 דקות”:

  1.  עמדו
  2.  נערו את הידיים חזק למשך 30 שניות
  3.  נערו את הרגליים למשך 30 שניות
  4.  קפצו במקום 1 דקה
  5.  עשו 10 נשימות עמוקות

נשמע הזוי? אולי. אבל זה עובד. הקורטיזול מופרש לא רק כתוצאה ממצבי איום אלא מפרשנויות שאנחנו עושים באופן אוטומטי (מוטעות בדרך כלל) שלפעמים הופכות למחשבות מטרידות. ואם לא נלמד לנהל את הדאגות, הן עלולות להשאר ברקע ולאט לאט מגבירות את הווליום… בעיקר כשעולים למיטה!  ואז אין שום הסחת דעת מהמחשבות האלו.

טיפ מעשי: להוציא הכל על הנייר:

  1.  קחו מחברת ושימו אותה ליד המיטה
  2.  לפני השינה, כתבו בה כל דאגה – מה צריך לעשות מחר, מה אסור לשכוח, רעיון יצירתי.
  3.  אמרו למוח שלכם: “תודה על הדאגות, רשמתי הכל. נטפל בהן מחר!”

זה כמו לשים את הדאגות על “השהיה” – הן עדיין שם, אבל לא מפריעות לכם עכשיו. בגדול, אני ממליצה לכתוב לא ממש לפני השינה, אלא עדיף בשעות ערב, כשהיום מסתיים, ואז יש מקום ל”עיבוד” של האירועים לא סמוך לשינה והסיכוי להציף מחשבות ורגשות פוחת.

לסיכום: פחות קורטיזול + יותר סרוטונין = הפרשת מלטונין ואיכות שינה משופרת

בקיצור, חברים, הסוד לשינה טובה מתחיל הרבה לפני שאתם מתחבקים עם הכרית האהובה עליכם. זה כמו להכין מתכון טעים – צריך את כל המרכיבים הנכונים במהלך היום:

– קצת שמש. אמנם אנחנו לא צמחים, אבל גם בני אדם צריכים אור, היות והביולוגיה שלהם, למרבה הפלא והטכנולוגיה- עדיין מבוססת על השמש

– תנועה. כי הגוף שלנו לא נועד להיות רהיט.

– צחוק. כי זה הויטמין הכי טוב שיש

– וזמן איכות עם החברים האמיתיים, לא רק אלה שבפייסבוק

כל יום הוא הזדמנות חדשה לשינה טובה יותר. אז קדימה, צאו לדרך, תהנו מהיום שלכם, ותתכוננו לשינה מתוקה!

אם בא לך ללמוד לא רק חלק אחד בפאזל המורכב והמרתק הזה שנקרא שינה – אפשר לעשות זאת מכאן.

נדודי שינה, CBTI, סי.בי.טי.איי, סיביטיאיי, שיפור השינה

פוסטים אחרונים

עצב הוואגוס

שלום לך עצב הוואגוס

כאן נצלול לעולם המרתק של מערכת הרגיעה שלנו שמנוהלת על ידי עצב הוואגוס . קודם כל נכיר אותו – מי מה מו: עצב הוואגוס הוא סוכן ההרגעה של הגוף. הוא מפעיל את תגובת ‘המנוחה והעיכול’. באנגלית זה נשמע יותר טוב: Rest & Digest. לעומת תגובת המתח ההישרדותית והמוכרת “הלחם או

להמשך »
דילוג לתוכן