אולה קהילת מודטים יקרים,
הפרק היום עוסק בחווייה להיות לבד עם עצמנו ועדיין, או אפילו דווקא בזכות זאת, להרגיש הכי ביחד, מחוברים, שייכים, אהובים ונתמכים.
איך דווקא מתוך הלבדיות נוצר חיבור? כיצד ניתן “לראות” מעבר לנראה, ולהסיט את וילון אשליית הלבדיות הפיזית?
זה קורה כאשר משקיטים את רעשי המוח… מפסיקים לנסות לשלוט בכל, להבין הכל, להיות מובחנים ומופרדים. האזינו לתרגול רגיעה והתבוננות של כעשר דקות, וכרגיל מוזמנים לכתוב לי בתגובות כל מה שעולה בכם.
טכניקות: האטת נשימה, דימויים רעיוניים
שימו לב!
מי שמעניין אותו לעקוב אחרי תוכן ויזואלי ויותר אישי שלי, דוגמת הסרטון יומן מסע וגם השער הכחול, אפשר לעקוב בערוץ הווטסאפ החדש שלי שם מתחילה להעלות הקלטות וסרטונים קצרצרים המתעדים את יומן המסע שלי בטיולים, בבית, באמנות, בעבודה, ובפרוייקטים מיוחדים שאני שותפה להם.
