על-פי מחקר שפורסם בכתב העת “Sleep Health” יש עלייה ניכרת בשימוש בכדורי שינה בקרב האוכלוסייה המערבית. לדברי המחקר, כ-10-15% מהאוכלוסייה המבוגרת משתמשת בכדורי שינה באופן קבוע. תופעות הלוואי של שימוש בכדורי שינה כוללות כבדות וחוסר ריכוז, עייפות קיצונית, ואפילו התקפי חרדה ודיכאון.
למרבה הצער, קיימים קשיים באבחון בהפרעות השינה, יד קלה על המרשמים לכדורי שינה וכן בניהול תופעות הלוואי של שימוש בכדורי שינה. חלק מהקשיים נובעים מחוסר מודעות וחוסר נגישות לטיפולים רלוונטיים ויעילים כמו טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בנדודי שינה.
בואו נביט בהתפתחותה של השיטה הקוגנטיבית-התנהגותית. בשלב הראשון של הפיתוח, קבוצה מובילה של חוקרים זיהתה כמה מקורות לבעיות השינה. בין המקורות הללו נמצאו עיוותים תנועתיים, דום נשימתי, רגישות רגשית ומצבים נפשיים כמו טראומה, מתח כרוני, הפרעות חרדה ודיכאון. כאן יש התפצלות ל-3 כיווני טיפול עיקריים: הכיוון הראשון – טיפולים שנוגעים למצבים פיזיולוגיים כמו היצרות קנה הנשימה, נחירות ודום נשימתי המטופלים בטכנולוגיות ואביזרים שונים (CPAP, כריות אורטופדיות ועוד). בכיוון השני, שהוא יותר נפשי, המחקרים התמקדו בפיתוח שיטות קוגניטיביות שמטרתן לשנות את דרך חשיבה המובילה לסטרס גבוה שמונע שינה, וכן לשנות את ההתנהגויות שמעכבות שינה איכותית במהלך היום והלילה. הכיוון השלישי מתמקד רק ברווחה הנפשית של הסובלים. טכניקות של עיבוד רגשי כמו מיינדפולנס, טכניקות נשימתיות ותרגולים רגשיים וגופניים מסייעות לפרוק מטענים רגשיים המכבידים על נפשו של המטופל.
סי.בי.טי לנדודי שינה, שייך לכיוון הטיפולי השני, הנפשי, שהוזכר לעיל. שיטת טיפול זו מפגינה יעילות גבוהה בטיפול בבעיות השינה. שיטת CBT-I לנדודי שינה משלבת כמה מתודולוגיות תרגוליות. מדובר בפיתוח מיומנויות שהאדם מטמיע תוך כמה שבועות. המיומנויות הללו כוללות מודעות עצמית קוגנטיבית, ניתוח התנהגותי, וטכניקות להרגעה נפשית. השימוש בשילוב של טכניקות קוגניטיביות, רגשיות ופיזיות, מאפשר לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים. כתוצאה מכך, היא מצליחה להפוך לשיטת הטיפול המועדפת והיעילה ביותר בטיפול בבעיות שינה.